אני

Rachel Bluwstein

---

כָּזֹאת אָנֹכִי: שְׁקֵטָה 
,כְּמֵימֵי אֲגַם 
אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת 
.וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם 

.בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים עָטְתָה נַפְשִׁי אַרְגָּמָן 
וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים 
לְאֶחָד הָיִיתִי עִם הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת 
.עִם צְרִיחַת נְשָׁרִים 

.בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים... זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים 
הָעִתִּים מִשְׁתַּנּוֹת 
— וְעַכְשָׁו  
.הִנֵה אָנֹכִי כָּזֹאת

This is me: still 
like waters of a lake, 
in love with the tranquility of normalcy, baby eyes, 
and the poems of Francis Jammes. 

In past days, I wrapped my soul in crimson. 
And on the hilltops
I was one with the great winds, 
with the squall of eagles. 

In past days…this happened in past days. 
The moments changed 
And now — 
I am this.